<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן קמ"א</h1>
<h2>דף ז:</h2>
שאלת הא דקיימא לן לאו שבכללות אין לוקין עליו והלא מחלוקת אביי ורבא הוא אביי אמר אין לוקין ורבא אמר לוקין בנא ומבושל וזג וחרצן בשילהי פרק כל שעה [פסחים מ"א ע"א] ובנזיר [ל"ח ע"ב] והא לא קימא לן כאביי אלא ביע"ל קג"ם [קידושין נ"ב ע"א] ואולי נתחלפו הנסחאות, וכן נמצאת לרב רבינו משה ז"ל בעיקר התשיעי מספר המצות. תשובה בכל הספרים שלנו נשתבשה הגירסא [יש] מקומות ששנו שם בדאביי אין לוקין ובדרבא לוקין בפסחים ובבבא מציעא בשילהי המקבל [קט"ו ע"ב] ובנזיר בהפך, ויש ספרים כאן וכאן בדאביי אין לוקין, אבל הגירסא הנכונה בכלן בדאביי לוקין ובדרבא אין לוקין כדברי הרב רבינו משה ז"ל וגם הר"מ ב"ן ז"ל מודה לו. ומכל מקום לכל הגרסאות הלכה כדברי האומר אין לוקין. ומיהו הדברים עתיקים שענין לאו שבכללות בגמרא אין כולו על צד אחד, אלא יש שכולן מודים בו שאין לוקין עליו כאותו האמור בסנהדרין בפרק ארבע מיתות גמרא המגפף והמנשק [ס"ג ע"א], ויש שלוקין עליו כדעת רבה בפרק ראשון של תמורה [ז' ע"ב] גבי המעלה אברי בעלי מומין לגבי מזבח, ויש שנחלקו בהן אביי ורבא (בנא) [כנא] ומבושל וזג וחרצן ורחים ורכב ואחרים אביי אמר לוקין ורבא אמר אין לוקין או בחלוף כפי חילוף הגירסאות והלכה בהן כמי שאומר אין לוקין. ומסתברא לי משום (דשינא) [דשיכא] פלוגתיהו בפלוגתא דתנאי בפ"ק דכריתות [ד' ע"א] דתניא כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו [ויקרא ז'] לחייב על כל אחד ואחד דברי ר' ישמעאל וחכמים אומרים אינו חייב אלא אחת, ואמרינן עלה נימא בהא קא מיפלגי דרבי ישמעאל סבר לוקין על לאו שבכללות ורבנן סברי אין לוקין על לאו שבכללות, ודחינן לעולם קסבר רבי ישמעאל אין לוקין ושאני הכא דמיתרי ליה קראי, ושקלינן וטרינן התם טובא אי מיתרי קראי או לא כדי שלא נעמיד רבי ישמעאל כמאן דאמר לוקין על לאו שבכללות. ומכל מקום אף לכשתמצא דבלאו שבכללות פליגי קיימא לן כחכמים דרבים ניהו וכל שכן למאי דמהדרין לאוקומי טעמיה דרבי ישמעאל ביתורי קראי וכלהו סבירי דאין לוקין על לאו שבכללות, ומשמע נמי מהתם במסקנא דלאו בלאו שבכללות פליגי וכיון שכן אפילו אית ליה לרבא לוקין לא קיימא לן כותיה. אלא שעדיין צריכא לי עיון כיון דלא איתיבו בגמרא מיהא בריתא למאן דאמר לוקין.
